תנ"ך על הפרק - צפניה א - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

צפניה א

546 / 929
היום

הפרק

דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־צְפַנְיָה֙ בֶּן־כּוּשִׁ֣י בֶן־גְּדַלְיָ֔ה בֶּן־אֲמַרְיָ֖ה בֶּן־חִזְקִיָּ֑ה בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃אָסֹ֨ף אָסֵ֜ף כֹּ֗ל מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃אָסֵ֨ף אָדָ֜ם וּבְהֵמָ֗ה אָסֵ֤ף עוֹף־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּדְגֵ֣י הַיָּ֔ם וְהַמַּכְשֵׁל֖וֹת אֶת־הָרְשָׁעִ֑ים וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־הָאָדָ֗ם מֵעַ֛ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה׃וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהִכְרַתִּ֞י מִן־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶת־שְׁאָ֣ר הַבַּ֔עַל אֶת־שֵׁ֥ם הַכְּמָרִ֖ים עִם־הַכֹּהֲנִֽים׃וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִ֥ים עַל־הַגַּגּ֖וֹת לִצְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶת־הַמִּֽשְׁתַּחֲוִים֙ הַנִּשְׁבָּעִ֣ים לַֽיהוָ֔ה וְהַנִּשְׁבָּעִ֖ים בְּמַלְכָּֽם׃וְאֶת־הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־בִקְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה כִּֽי־הֵכִ֧ין יְהוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ זֶ֣בַח יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֥י עַל־הַשָּׂרִ֖ים וְעַל־בְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְעַ֥ל כָּל־הַלֹּבְשִׁ֖ים מַלְבּ֥וּשׁ נָכְרִֽי׃וּפָקַדְתִּ֗י עַ֧ל כָּל־הַדּוֹלֵ֛ג עַל־הַמִּפְתָּ֖ן בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא הַֽמְמַלְאִ֛ים בֵּ֥ית אֲדֹנֵיהֶ֖ם חָמָ֥ס וּמִרְמָֽה׃וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהוָ֗ה ק֤וֹל צְעָקָה֙ מִשַּׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים וִֽילָלָ֖ה מִן־הַמִּשְׁנֶ֑ה וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵהַגְּבָעֽוֹת׃הֵילִ֖ילוּ יֹשְׁבֵ֣י הַמַּכְתֵּ֑שׁ כִּ֤י נִדְמָה֙ כָּל־עַ֣ם כְּנַ֔עַן נִכְרְת֖וּ כָּל־נְטִ֥ילֵי כָֽסֶף׃וְהָיָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּנֵּר֑וֹת וּפָקַדְתִּ֣י עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַקֹּֽפְאִים֙ עַל־שִׁמְרֵיהֶ֔ם הָאֹֽמְרִים֙ בִּלְבָבָ֔ם לֹֽא־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יָרֵֽעַ׃וְהָיָ֤ה חֵילָם֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וּבָתֵּיהֶ֖ם לִשְׁמָמָ֑ה וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְלֹ֣א יֵשֵׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְלֹ֥א יִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם׃קָר֤וֹב יוֹם־יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל קָר֖וֹב וּמַהֵ֣ר מְאֹ֑ד ק֚וֹל י֣וֹם יְהוָ֔ה מַ֥ר צֹרֵ֖חַ שָׁ֥ם גִּבּֽוֹר׃י֥וֹם עֶבְרָ֖ה הַיּ֣וֹם הַה֑וּא י֧וֹם צָרָ֣ה וּמְצוּקָ֗ה י֤וֹם שֹׁאָה֙ וּמְשׁוֹאָ֔ה י֥וֹם חֹ֙שֶׁךְ֙ וַאֲפֵלָ֔ה י֥וֹם עָנָ֖ן וַעֲרָפֶֽל׃י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּֽעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽים׃גַּם־כַּסְפָּ֨ם גַּם־זְהָבָ֜ם לֹֽא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהוָ֔ה וּבְאֵשׁ֙ קִנְאָת֔וֹ תֵּאָכֵ֖ל כָּל־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־כָלָ֤ה אַךְ־נִבְהָלָה֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה אֵ֥ת כָּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

הזכיר הכתוב שמות האבות עד שהגיע לנכבד והוא חזקיהו המלך, והנה על דרך הסברא אמריה היה אחי מנשה. ואל תתמה בעבור כי יאשיהו שלישי לחזקיהו כי יותר ממאה שנים יש מיום שגדל חזקיהו להוליד עד מלך יאשיהו.אסוף - אל"ף אסוף סימן העתיד מהבנין הנוסף, מגזרת: ספו תמו פירוש הבנין העתיד. אסף - כל פעל ראוי להיות משלש אותיות וכשיבוא הפעל בלשון הפעיל הכביד האביד השמיד הוא קרוי בנין הנוסף. ויש אומרים: כי אל"ף אסוף נוסף כמו אלף אדוש ידושנו.אסף - עתה פירֵש מלת כל אדם ובהמה ועוף השמים ודגי הים. וטעם פני האדמה – ארץ ישראל. והמכשלות - לרשעים לבדם תהיינה המכשלות, על כן והכרתי את האדם שהם רשעים וכן אומר לענוים: אולי תסתרו.ונטיתי, שאר הבעל - גוף הבעל. ור' משה הכהן אמר: כמו שאר יעקב. עם הכהנים - הם המשרתים, כי ככה מלת כל כהן והעד: וכהנו לי.ואת המשתחוים - כאשר הם נשבעים לשם ולמלכם המראים כי הם עבדי השם.ואת - בפרהסיא.הס - אמר הנביא למשכיל. הקדיש - הכין וזימן.והיה - דרך משל על מות הרשעים. מלבוש נכרי - כנגד כל עם הארץ, דרך גאות.ופקדתי, הדולג - מרוב שמחתם אותם הבאים למלאת בית אדוניהם מחמס ומרמה, יראו בהכנסם לבית המלך להביא אותו החמס בעברם על מפתן הבית, כאלו הם דולגים מרוב שמחתם מפתן בית המושלים, הם הפקידים שיקחו יגיע האדם בחזקה, או במרמה להתרצות לאדוניהם.והיה... שער הדגים - היה בירושלים. מן - הארמון, משנה למלך שהוא בתוך העיר. ושבר גדול - מחוץ לירושלם כי הרים סביב לה.הלילו יושבי המכתש - מסלה היתה בירושלם לסוחרים ולמחליפים והיא קרויה מכתש, כי כל רחובות העיר יש להם שם הנודע לכל בני העיר. עם כנען - כל סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה. ונדמה - נכרת. נטילי כסף - כמו משא.והיה - טעם אחפש בנרות, כי בנר יוכל אדם לראות מה שיש בחדרי חדרים, כי אור השמש לא יכנס שם וככה: נר אלהים נשמת אדם חופש, והנה בנרות כאילו בנרות אחפשם. הקופאים - שהם שאננים ושקטים. ומלת קופאים – כמו קפאו תהומות דבר השוכן ומקובץ ביחד, נקרא קפאון. וככה זה קופאים השוכנים בטח על מקומם.והיה חילם - כחם ואונם. ובנו - פועל עבר הבתים שבנו לא ישבו שם עוד.קרוב יום - נקמת ה' וביום ההוא: קול מר צורח שם גבור - שם כל גבור צורח מר בקולו יצעק צעקה מרה.יום שואה ומשואה - כמו בוקה ומבוקה. יום חשך - כדרך: וקדר עליהם היום.יום שופר - ותרועת האויב. הפינות - כמו גבעות.והצרותי לאדם - שהם בערים הבצורות. ושפך דמם - לרוב כעפר. ולחומם כגללים - בשרם בלשון ישמעאל וכמוהו וימטר עלימו בלחומו. כגללים - כמו בגללי צאת האדם.גם - הטעם נפשם גם כספם.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך